כמעט כל שני וחמישי צצות שאלות ובקשות בקבוצות הפייסבוק בתחום הדיגיטל – איך מטרגטים אנשים שהם X או Y וכן הלאה. מן הסתם יש טרגוטים שאפשר לעשות רק בפייסבוק. מטבע הדברים, הפלטפורמה הגדולה בעולם למידע אישי / דמוגרפי / פסיכוגרפי אודות מעל 2 מיליארד איש, יכולה לעזור לנו לטרגט קבוצות מדויקות יותר מאי פעם.
אבל כאן נעסוק דווקא באפשרויות הטרגוט שנובעות מאנשים שכבר נכנסו לאתרים מסוימים. כלומר הם הביעו את נכונותם לצרוך מידע מסוג מסוים, ולא משנה אם מדובר בשלבי המשפך העליונים או התחתונים – ניתן יהיה לטרגט אותם לאחר מכן. את זאת אפשר לעשות באמצעות יצירת הסגמנטים המובנית בגוגל אנליטיקס. לצורך כך נעזרנו באנשי הדיגיטל של קבוצת אנגורה מדיה, מפעילת אתר Ask Pavel הידוע בתחום השיווק הדיגיטלי.
קהלים הם השיווק החדש
בעוד שמרבית עולמה של גוגל נסוב סביב כוונת המשתמש בזמן החיפוש, בפייסבוק זה בדיוק הפוך. החיפושים המתבצעים בפייסבוק אינם נכללים באפשרויות הטרגוט (לפחות נכון להיום), ולכן הקמפיינרים צריכים ליצור קהלים מובחנים בהתאם למאות חתכים שפייסבוק מאפשר – דמוגרפיה, עיסוק מקצועי, הורים לילדים, צרכני טכנולוגיה, בעלי עסק, לייקים בדפים בתחומים מסוימים וכן הלאה.
דברים דומים אפשר לעשות גם עם סגמנטים בגוגל אנליטיקס. אומנם אנליטיקס לא מתקרב לפייסבוק מבחינת החתכים האפשריים המיועדים לטרגוט; אבל די אם יש לנו מידע אודות כניסות משתמשים לאתר מסוים – כדי ליצור ממנו קהלים מובחנים להמשך עבודה.
כדי לבצע את המעלל הזה, חובה לחבר בין גוגל אנליטיקס לגוגל אדוורדס – אחרת לא יתאפשר לכם ליצור קהלים. הנה כמה אפשרויות ליצירת קהלים חכמים בגוגל אנליטיקס.
1. טרגוט משתמשים שביצעו / לא ביצעו פעולה
מחקרים מראים שאם לא משווקים מחדש למשתמשים שנטשו, רק אחוזים בודדים מהם יחזרו לאתר. כדי להגדיל את הסיכויים שגם משתמשים שלא המירו יחזרו אליכם לסגור עסקה – אתם חייבים להשתמש ברימרקטינג חכם שיטרגט רק את המשתמשים האלה.
כדי לעשות זאת ניגש ל-ADMIN בגוגל אנליטיקס, אל קטגוריית AUDIENCES, ונבנה קהל מתוך המשתמשים שהגיעו לאתר – אבל לא ביצעו את הפעולה הדרושה (לא השאירו ליד, לא רכשו, לא המירו בכל דרך אחרת שנקבעה).
לאחר שיצרנו את הקהל הראשוני, גוגל אנליטיקס יגיד לנו לאיזה מטרות ניתן לנצל אותו – רשת החיפוש, רשת המדיה, רימרקטינג בחיפוש וכן הלאה. בשלב הבא נעביר את הקהל הזה לגוגל אדוורדס, ומשם ניתן כבר להמשיך לטרגט את המשתמשים הללו בלבד באמצעות רימרקטינג.
2. טרגוט משתמשים שהיו בעמוד/ים ספציפי/ים
נניח שחברת ביטוח רוצה להגיע למשתמשים שהביעו עניין ראשוני ברכישת רכב. איך נעשה זאת?
בהנחה שיש לנו גישה לאנליטיקס של אתר העוסק במכירת כלי רכב, נוכל לפלח את משתמשי האתר בהתאם לביקורים בדפים מסוימים. לדוגמה, אפשר לצאת מתוך נקודת הנחה שאם משתמש ביקר בעמוד של רכב ספציפי מאוד, תהיה זו עדות משכנעת לכך שכוונת הרכישה שלו רצינית יותר מאשר משתמש שביקר רק בעמוד אודות או בעמוד של דגם כללי.
מכאן והלאה נוכל להסיק מספר מסקנות דומות, וליצור קהלים מפולחים היטב בהתאם לדפים בהם ביקרו. את הקהלים נייצא לאדוורדס, ומשם נמשיך הלאה במסגרת הפרסום הממומן בגוגל. כל סוג מסוים של משתמשים יקבל מודעת פרסומת אחרת, בהתאם לעמוד/ים בהם ביקר – ובכך נגדיל את הסיכוי להשלמת ההמרה בשלב מאוחר יותר.
3. טרגוט משתמשים ששהו באתר X זמן
לא כל המשתמשים נולדו שווים.
משתמש ששהה באתר 10 שניות ויצא החוצה, בהחלט לא שקול מבחינת חשיבותו למשתמש ששהה 3 דקות. יש להניח שלא נרצה לבזבז תקציב על משתמש ששהה פחות מ-10 או 15 שניות באתר, ולכן אפשר להחליט להתעלם מסוג זה של התנהגות גולשים.
בהתאם לצורת חשיבה זו, ניתן ליצור קהלים באנליטיקס לפי אורך זמני השהייה שלהם, ולהציג לכל אחד מהם מודעות רלוונטיות בהמשך. כמו כן ניתן להחיל שילובים שונים של התנהגויות – זמן שהייה גבוה מ-10 שניות בשילוב צפייה ב-2 עמודים לפחות, יציג למשתמש מודעה מסוג א'… בעוד שזמן שהייה של 2 דקות ומעלה בשילוב צפייה ב-3 עמודים לפחות (שאחד מהם היה עמוד של מוצר ספציפי) – יציג מודעת מכירה אגרסיבית יותר.
לסיום
יצירת קהלים באנליטיקס היא כלי מופלא, שחוסך לנו הרבה טרחה וזמן עבודה. באמצעות הפילוח הנכון ניתן לפנות לקהלים מדויקים מאוד, לחסוך בתקציב הפרסום ולהגדיל את מספר ההמרות. שווה בהחלט להכיר את הכלי הזה, ובטח ובטח להשתמש בו.
בהצלחה!
